פסק-דין בתיק ע"פ 31635-06-10

1.         לפנינו ארבעה ערעורי המדינה על החלטות בית הדין האזורי בחיפה (השופטת גלית גילה בתיקים: ת"פ 137/08, ת"פ 10669-06-09, ת"פ 56/07, ת"פ 105/08 ת"פ 10533-06-09) בעניינם של המשיבים שלפנינו, ובכל ארבעת הערעורים האלה מתעוררת שאלה אחת - בטלות כתב האישום שהוגש כנגד המשיבים לאור קבלת טענתם המקדמית להטלת קנס עליהם על ידי מפקחת שלא הוסמכה לכך כדין.

2.         כנגד המשיבים כולם הוגשו כתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק עובדים זרים. כל אחד מהמשיבים ביקש להישפט ובהתאם לכך הוגש כתב אישום כנגד כל אחד מהם.

3.         טענת המשיבים כולם הינה כי הטלת הקנס כנגדם נעשתה על ידי גב' גלית חן, ולצורך הדיון בערעור נצא מתוך הנחה שאכן היא הייתה זו שהטילה את הקנסות כנגד כל המשיבים כולם.

4.         גלית חן הוסמכה למפקחת בחודש נובמבר 2004 וביום 12/12/04 פורסם דבר הסמכתה ברשומות. דא עקא, שבציון מספר הזהות שלה ברשומות נרשם המספר הבא - 02461755, במקום - 024641755, שזה מספר תעודת הזהות הנכון שלה. במילים אחרות, בפרסום ברשומות של תעודת הזהות הוחסרה הספרה 4.

ב-09/01/07 הוסמכה בשנית גב' גלית חן כמפקחת לעניין חוק עובדים זרים ודבר המינוי פורסם ברשומות ב-01/03/07, הפעם לצד שמה צוין מספר הזהות הנכון, כולל הספרה 4 שהוחסרה בפרסום הקודם.

5.         בית הדין האזורי קבע, כי על פי סעיף 8(א) לחוק עבירות מנהליות מפקח רשאי להטיל קנס מנהלי. המפקח ממונה על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך על פי סעיף 5(א) לחוק, וההודעה על מינוי המפקח תפורסם ברשומות (סעיף 5(ה)). הפרסום ברשומות לדעת בית הדין קמא הינו מהותי ומשנפלה טעות בציון מספר הזהות של גב' חן, אזי הקנסות שהטילה - הוטלו שלא כדין, וכתבי האישום שהוגשו - בטלים.

6.         בנסיבות המקרה כפי שהצטיירו, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי מיהות האדם שמונה למפקח בנסיבות המקרה שלפנינו. במילים אחרות, אין מחלוקת כי כתב המינוי נמסר לאדם הנכון - גב' גלית חן, שאותה התכוון השר או הממונה מטעמו להסמיך. כל שנטען הוא כי כיוון שבפרסום תעודת הזהות של גב' חן ברשומות נשמטה הספרה 4, ולאחר מכן, בדיון שבפנינו, נטען שכך גם היה בכתב המינוי שהוצא לה, אזי מדובר בפגם מהותי ולא טכני בגינו ראויים להתבטל כתבי האישום שהוגשו לאור הודעת הקנס שהוטלה על ידי גב' חן על המשיבים בשנת 2006.

7.         בית הדין קמא קיבל כאמור טענה זו ולאורה מחק את כל כתבי האישום שהוגשו כנגד המשיבים מבלי שבחלק מהתיקים אף קיים דיון לגופה של אותה טענה.

8.         עיקר טיעונה של המדינה בערעוריה על החלטות בית הדין קמא היה כי השמטת הספרה 4 ממספר הזהות של גב' חן כפי שפורסם ברשומות הינו פגם טכני ולכן החלטת בית הדין קמא ראויה להתבטל.

9.         המשיבים תלו בעיקרו של דבר טיעונם בפסק דינו של בית הדין קמא והוסיפו על כך טיעון נוסף להיעדר סמכות בית דין זה. לדעתם, הסמכות הינה סמכות בג"ץ.

10.        לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר בתיק ולטיעוני הצדדים, הננו פוסקים כי דין ערעור המדינה להתקבל בכל ארבעת הערעורים שהגישה. השמטת הספרה 4 בפרסום תעודת הזהות של גב' חן ברשומות כמפקחת והשמטת אותה הספרה בכתב המינוי שהוצא לה, אין בהם כדי להטיל צל צילו של ספק שהיא הייתה זו שמונתה כמפקחת המוסמכת להטיל על פי דין קנסות ולא מישהו אחר מלבדה. מדובר לכל היותר בשגגה שולית שנפלה בפרסום ברשומות ובכתב המינוי שאינה מאיינת את עצם המינוי. על פי הוראות הדין אין חובה כלל לפרסם את תעודת הזהות של המפקח המתמנה והדבר נעשה על מנת שלא יהיה ספק לגבי מי שמונה. ספק כזה, כאמור, אינו קיים במקרה שלפנינו.

לאור האמור, אין לפסוק כי אותה טעות סופר בפרסום מחייבת תוצאה של בטלות ההסמכה של גב' חן להטיל קנסות, ועקב כך תוצאת הדברים המתחייבת תהיה בטלות כתבי האישום שהוגשו כנגד המשיבים.

הדוגמאות שנמנו על ידי באי כוח המשיבים אינן רלוונטיות למקרה שלפנינו. המקרה שלפנינו דומה יותר למקרה בו מוגש כתב אישום כנגד פלוני, הוא מתייצב לדיון, מזהה עצמו כמי שנגדו הוגש כתב האישום, אלא שבכתב האישום נפלה שגגה בציון אחת הספרות בתעודת הזהות שלו.

11.        מעבר לזאת, המשיבים כולם ביקשו במקרה שלפנינו להישפט על דבר העבירה של העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק עובדים זרים. זוהי זכותם. בנסיבות שכאלה, לאור הלכת ירון בנאי ( מדינת ישראל - ירון בנאי, ע"פ 61/09), הנסמכת על פסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"פ 8372/09 גוטמן נ' עיריית ירושלים - אין נפקות לטענות לפגמים בהודעת הקנס לאחר הגשת כתב האישום כל עוד לא הצביעו על חסר ופגמים שנפלו בכתב האישום עצמו.

לענייננו, כל שטענו המשיבים הינו לפגמים מהותיים לשיטתם בהודעת הקנס, להבדיל מפגמים בכתב האישום עצמו.

12.        לעניין טענת היעדר סמכות בית הדין לבחון את שאלת הסמכתה כמפקחת של גב' גלית חן בנסיבות המקרה שלפנינו, מצאנו מקום להדגיש כי שאלת הסמכות צריכה להתברר בהקשר הדברים ואיננה שאלה ערטילאית. במקרה שלפנינו, הוגשו כתבי אישום כנגד המשיבים בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. לבית דין זה הסמכות לדון בכתב האישום ובערעור על פסק דין שניתן אחר הגשת כתב האישום, לרבות שאלת סמכות המפקח שהטיל את הודעת הקנס, ככל שהיא רלוונטית לדיון בכתב האישום.

13.        סוף דבר: משאלה הם פני הדברים, החלטותיו של בית הדין קמא המבטלות את כתבי האישום בעניינם של המשיבים כולם - בטלות בזאת. על בית הדין קמא לדון בכל כתבי האישום שהוגשו כנגד הנאשמים.

14.        בסיום הקראת פסק הדין, ביקשו באי כוח המשיבים כי תינתן להם הרשות להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה. החלטה על כך תינתן על ידינו בנפרד. אין מקום בשלב זה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.